תפילה דרך טלויזיה ביום טוב בימי קורונה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בס"ד

שאלה מאת הרב של קהילות הספרדים בעיר סיאטל וושינגטון

הנה ימי חגי תשרי ממשמשים ובאים, והשנה בגלל מגפת הקורונה הזקנים, והנמצאים בסיכון מגילאי שישים וחמש ומעלה ימנעו מללכת לתפילה בבית הכנסת ששם נמצאים הרבה קהל, אולם מכיון שיש מגבלות של מרחק בין האחד לשני הרי שבית הכנסת שהיה יכול להכיל כ250 מתפללים יכיל השנה בקושי שישים מתפללים, וכן הנשים רק מיעוטם יוכלו להתפלל בבית הכנסת, והנה אחד מהמתפללים הנו בעל חברה הנותנת שירות של "וידאו קונפיראנס" כלומר שירות לשיחות וידאו ישירות, ומוכן להתקין בכל הבתים של בני הקהילה ובשאר אולמות בנין בית הכנסת מסכים, שישדרו את כל התפילות, בשידור ישיר, וכך יוכלו לשמוע כל התפילות, ויהיה זיכוי הרבים גדול.
הספקות המתעוררים:

א- האם מותר להשתמש בשירות כזה ביום טוב ושבת?
ב-האם יש הפרש בין יום טוב לשבת לעניין זה,
ג- האם יענו השומעים קדיש וקדושה?, על שמיעת התפילה מאולם בית הכנסת?
ד- האם נחשב להם לתפילה בציבור? ה- האם מותר הדבר ביום הכיפורים גם כן? ו- האם יצאו בזה ידי תקיעת השופר?

תשובה:
הנה לספק הראשון, לעניין השימוש בטכנולוגיה הזו הנשארת דלוקה מבעוד יום מלפני היום טוב ויום הכיפורים יש לומר בפשטות, שהדבר מותר כיון שהכל נעשה מערב החג, מה גם שכידוע מנהג חכמי צפון אפריקה ועוד מקומות רבים בעולם היה להתיר שימוש בחשמל ביום טוב, ורק משבאו לארץ ישראל, ונכפה עליהם הר כגיגית מצד המחמירים שהם בעיקר מחכמי האשכנזים שהם בעלי ההשפעה ומכתיבים את סדר היום ההלכתי, והילכו אימים על המקילים, וכמעט בטלה דעתם, והאומר כך בפומבי למוזר יחשב כידוע, אולם השנה עקב המצב המיוחד, והכא אינו עושה דבר כי הכל מותקן ומכוון מערב היום טוב, ואפילו ביום טוב עצמו היה מותר לגמרי למנהג צפון אפריקה ועוד מקומות, שהרי הדבר הזה יש בו צורך ולדבר מצוה, ואפילו "אמירה לגוי שבות" לצרכי רבים, ולדבר מצוה וכיוצא כידוע, וכאן הוא צורך רבים לשמוע אל הרינה ואל התפילה.
ולעניין הספק השני, לפי המבואר לעיל שהכל מכוון ונעשה מערב יום טוב, אם כן אף בשבת אין בו מניעה ואיסור ממש, בדיוק כמו שעון השבת המותקן להדליק ולכבות או מעלית שבת העולה ויורדת מאליה ללא מגע אדם, שהותרה ופשט היתירה, ואפילו שיש גוי במשרד החברה המפקח וצופה ומכוון המצלמה וגם דואג שלמנוע או אף לתקן איזה תקלה טכנית, מה בכך? הרי זה בדיוק כמו גוי של שבת שנהגו להשתמש בו לכל צורך בשבת עצמה בכל מיני דברים, והדבר נהוג להתיר, כל שכן כשהדבר נוגע לחשמל שיותר קל איסורו ביום טוב כאמור.

ולעניין הספק השלישי, אם יענו השומעים קדיש וקדושה, הנה פשוט כי כיוון שנמצאים עשרה במקום אחד והם אומרים קדיש וקדושה כדין, הוא הדין שהשומעים באופן ישיר וכמו שהתיר בשו"ת ים הגדול סימן כ"ט לשומע דרך הרדיו והטלפון שאם המשמיע מתכוין לברכה ולהוציא ידי חובה כל השומע יצאו השומעים אף בתקיעת שופר ומגילה וכל שכן במצוות אחרות התלויות בקול ובדבור. וכיוצא בזה פסק בשו"ת מים חיים (ח"ב סי' צ"ז אות ב) שהשומע דרך שידורי הרדיו השומע חייב לענות קדיש ואי"ר ויוצא ידי חובה בתפילתם. וכיו"ב כתב גם הגר"מ פיינשטיין לענין יציאה ידי חובה בשמיעת המגילה דרך הרדיו, שו"ת אגרות משה (ח"ב או"ח סי' ק"ח) וכן שו"ת מקווה המים (ח"ב או"ח סי' י', וח"ג אטו"ח סי' כ"ד), ובמצב כמו שלנו שאין ברירה אחרת רבים וכן שלמים התירן שמיעת המגילה דרך הרדיו שו"ת פני מבין (חלק או"ח סי' ל"ג) ועיין יחוו"ד ח"ג (סי' נ"ד) בהערה, שהביא כמה גדולים בדעה כזו, ועיין בתשובה שכתבתי ביתר הרחבה בעניין לצאת ידי חובה דרך הזום, תורת חיים (סימן ד), ואם כן יש לסמוך על כל אותם הפוסקים המקלים.

ולעניין הספק הרביעי אם יוצאים ידי חובה, הנה ממה שפשטנו את הספק השלישי נפשט גם הרביעי, שהשומעים יצאו ידי חובתם כתפילה בציבור ממש.

ולעניין הספק החמישי, בעניין יום הכיפורים, אין בזה הבדל לכל הספקות ומה שהותר כיון שהכל נעשה מאליו ללא התערבות ומגע יד אדם, והוי ממש כמו החשמל המאיר הדלוק מערב כיפור ושבת.
ולעניין הספק השישי בדין תקיעת השופר, הנה הרב ים הגדול שהבאתי לעיל בספק השלישי, לא שאני ליה בין השופר למגילה ובשניהם השומע יצא, ואמנם לעניין השופר שצריך שהתוקע יכוין להוציא השומעים והשומעים יתכוונו לצאת ידי חובתם, יש עוד נקודה להתבונן בה, מדאמרינן במסכת ראש השנה במשנה (דף כ"ז ע"ב) התוקע לתוך הבור והדות אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא, ונפסק בשו"ע או"ח (סימן תקפ"ו ס"א), והגם שהשומע דרך הרדיו וטלוויזיה שומע קול השופר ממש ולא קול הברה, ופשוט, אך לעיתים השומע אינו שומע ממש לגמרי באותו הזמן כי יש זמן מועט שניות לגלי הקול שיעברו והוא הנקרא "דיליי", מכל מקום זהו זמן מועט ופחות משיעור של אמירת כדי דיבור שאמרו חכמים שאינו נחשב הפסק דהיינו "שלום עליך רבי ומורי", והמתנה שכזו אינה נחשבת כמנותקת ממקור אמירתה ובכל דבר קיימלן "תוך כדי דיבור כדיבור דמי", עיין בבא קמא (דף ע"ג ע"ב).
ולכן מכל הלין נראה לי שיכולים להתקין בקהילתם השנה דוקא משום צורך רבים מערכת כזו של וידאו קונפראנס לצורך תפילות ותקיעת שופר.
כנלע"ד להשיב בקצירת האומר ותן לחכם ויחכם עוד
בברכה ע"ה חיים אמסלם, ט"ו באב תש"פ

הוסף תגובה

SHARE THE WORLD:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב google
Google+

אנא הזינו את המייל שלכם

כדי להוריד את הקובץ

‏‎Gilberto Venturas‎‏ ‏‎(Rabino Ventura)

Prof. David Passig

Prof. David Passig is a futurist, lecturer, consultant and best-selling author who specializes in technological, social and educational futures. He holds a Ph.D. degree in Future Studies from the University of Minnesota, Twin Cities, USA. Prof. Passig is an Associate Professor at Bar-Ilan University (BIU), Ramat-Gan, Israel, in which he heads the Graduate Program in Communication Technologies as well as the Virtual Reality Lab. Prof. Passig has consulted for many corporations as well as public and private sector institutes. He is the chair in one of his own FutureCode Ltd., which develops and employs tool-kits of computerized Futures methods in decision making processes. He is a co-founder of ThinkZ, Ltd., which develops IoT technologies. He has consulted in Israel, Asia, Europe South and North America. He has served as the chief advisor to the Commissioner for Future Generations in the Israeli Parliament. Among his many activities, he is a member of the Israeli National Council for Research & Development. His bestseller books are: “The Future Code,” “2048” and “Forcognito – The Future Mind”. Each has received Israel's coveted Gold Book Award www.thefuturecode.com.

After filling in your details, an invitation will be sent to you by email