עיקרי המדיניות המקרבת בגיור

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

א

התופסים את משמעות ההצטרפות לעם היהודי, כהצטרפות לדת ישראל לתורה ולמצוותיה אינם יכולים להבין ולהכיל, את הרצון ואת המציאות של ההצטרפות ללאומיות יהודיות שאינה בהכרח להצטרפות לשמירת מצוות דקדקנית, ואפילו כשהבאים מסכימים ומבינים כי הכניסה ליהדות כוללת את ברית המילה ואת אימוץ מסורת ישראל בצורה כללית, בעיניהם אינם רואים בכך הצטרפות, תפיסתם את היהדות, ואימוץ פרשנותם למושג קבלת המצוות כהתחייבות לקיים את כל מצוות התורה, משתקת את הליך מחשבתם לראות כי בקרב רבים, יכולת הכניסה ליהדות הינה רק על פי המימד הנ"ל כלומר ביצוע ההליך ההלכתי, המלווה בכניסה לחיי מסורתיות יהודית.

ב

 ברור שאינו דומה דין גויה, הבאה משום מקום להצטרף לעם היהודי כשלרוב הסיבה רק בהיותה מחוברת ליהודי, ולה אין ענין אמיתי ביהדות, ואכן קשה לקבל גיור כזה כי אין הדעת סובלת מעשה שאין בו שום תוכן אמיתי, רק הצהרה בפה וטבילה במקוה ותו לא, למקרה שהגויה מתכוונת להכנס לחיי מסורתיות, והדבר שונה בהחלט, וגם זו צורת הצטרפות לעם היהודי, הבעיה תהיה רק אם הבעל בעצמו אינו מקפיד על כלום ממש, במקרה כזה, קשה יהיה להשתכנע שאם הוא המביאה אינו מקפיד על כלום, היא הבאה מחמתו תקפיד, למרות שגם מקרים כאלה קרו בעבור ובזכות המתגיירת גם הבעל התחזק ביהדות.

ג

ברור גם ששונה היחס ביחס ליהודיה שהכירה גוי המבקש להצטרף לעם היהודי מפני שביהודיה ילדיה יהיו וישארו יהודים בין אם הוא מתגייר בין אם הוא נשאר גוי, ולכן כשהוא מבקש להצטרף לעם היהודי, על ידי זה שימול, וישאנה כדמו"י, וקבלת המסורתיות היהודית, זהו מקרה שאין לדחותו, התועלת שבקבלתו רבה הרבה יותר מהנזק שבדחייתו, בדחייתו עלולים לעזוב כולם את הדת לגמרי, משא"כ כאשר שם ישראל נקרא עליו, בזה ההיפך הוא עצמו הוא עצמו ימשך אחריה ליהדות.

ד

ברור והגיוני כי היחס לבאים להתגייר והוא גוי או גויה שאין לו שורש וענף עם העם היהודי צריך להיות שונה למי שהוא צאצא יהודים מזרע ישראל שאביו או סבו יהודים שנשאו אינה יהודיה, ועתה הבן או הבת הללו מבקשים להצטרף לעם היהודי, בעצם לחזור לצור מחצבתם. לרוב רצון זה מנומק כי מעולם לא הכירו דת אחרת, כי עד לגיל מסויים הם היו משוכנעים שהם בכלל יהודים, הם אוהבים את דת ישראל, הם שומרים תו"מ במידה זו או אחרת, והם חפצים לחיות חיי יהדות ולהינשא ליהודים, בכל אלו המקרים היחס צריך להיות מקרב, ובהצטרפות לחיי מסורתיות יש לקבלם בזרועות פתוחות.

ה

כשאנחנו מדברים על חיי מסורתיות יהודית אנחנו מדברים, על מי שיחגוג את כל חגי ישראל השונים, מהקל אל הכבד, נרות חנוכה, פורים, צום כיפור, אי אכילת חמץ בפסח, הדלקת נרות שבת, קדוש בשבת, סעודות שבת וחגים, לא לעבוד בשבת, מזוזות בבית, לערוך בר מצוה לילד להתחתן כדת משה וישראל, ולהקבר בקבר ישראל, כמובן לעזוב כל סממן של דת אחרת אם היה, ולהצהיר בפיו על אמונתו בבורא עולם, אלו הבסיסים העיקריים ההתחלתיים, והדיין עיניו בראשו שאם רואה סיכוי לדרוש ולקבל התחייבות מהגר ליתר מחוייבות, עשה זאת כי זו בשעת כושר ורצון ויש לאמצה.

ו

חיי המסורתיות הנ"ל, אם בעיני רבנים מסויימים אולי נראים כפולקלור בלבד, אך בעינינו הם בבחינת אותם מקצת מצוות שאומר התלמוד שמודיעים לגר כשהוא בא להתגייר. אין ההצטרפות לעם היהודי יכולה בזמנינו להעשות רק באופן אחד בלבד דהיינו הפיכתו של המתגייר לאדם אדוק במצוות, ראשית מעטים הם המסוגלים להיות כאלה בבחינת "גרי צדק" תיכף ומיד בשעת התגיירותם, הרי לאורך ההיסטוריה רבים הצטרפו לעם היהודי והתקבלו בו והם הרוב המוחלט והם לא היו כאלה. שנית יש ענין שלא לנעול דלת בפני גרים, נעילת הדלת מביאה בעקבותיה טרגדיות אישיות קשות, ולא עוד אלא גורמת לאבד חלקים עצומים מהעם היהודי. שלישית ישנם גדרים ומצוות שונות שאם המתגייר מאמצם ראויות הם להצדיק את צירופו גם אם אינו מאמץ שמירת מצוות דקדקנית, כגון כשהוא כורך את גיורו וחייו בארץ ישראל, ששקולה מצוה זו ככל התורה כולה כידוע, ואם משרת בצבא ישראל להגנת העם היושב עליה, הרי בודאי שזכות גדולה זו לו, והיא משלימה את אורחות חייו היהודיים.

ז

רוב העם החי בארץ ישראל חי חיי מסורת יהודית, גם אם יש מיעוט כפרני שאינו כזה, הרי שהבא להתגייר יודע שאין פעולתו יכולה להתבצע בבחינת דלת מסתובבת, והוא חייב שפעולת התגיירותו תהיה עם שינוי באורחות חייו בהיותו יהודי- גר, מאשר בחייו כאינו יהודי, חיי מסורת יהודית יחסית די קלים לאימוץ )מלבד המילה שהיא קשה למבוגר, וגם אותה כולם מבצעים( קיומם של אותם מצוות, אולי בעיניים מסויימות אינו משמעותי, בעינינו הוא מהותי וחשוב, והפוטנציאל הטמון בו לחיי הגר ומשפחתו לעתיד מכריע.

ח

ברור גם שהמתגייר בארץ ישראל, וחי בה, היחס אליו ולגיורו צריך להיות מקרב הרבה יותר מהחי בחו"ל, מפני שרוב עם ישראל הוא אמוני ומסורתי, ויש סיכוי רב שימשך אחר הרוב, או שאולי ימשך אפילו אחר המיעוט הדתי והמקפיד, הגר בארץ חשוף לתוכניות דת ומסורת הקיימות לרוב בטלווזיה וברדיו, שיחות פרשת השבוע, שעורי תנ"ך מופעי סליחות למיניהם, כל אלה בכוחם להשפיע על החי בארץ להתחזק ביהדותו ואפילו ביותר מכך, כפי שהניסיון הראה כשאדם מצהיר שהוא "מאמין" ואין לו דת אחרת ראוי לקבלו בקלות.

ט

שיקולים רבים אמורים להנחות את העוסקים בגיור בפועל, ואת העוסקים בהתווית מדיניות כללית לכלל העם היהודי, ברור שהעולם המודרני מאתגר אותנו ומצריך אותנו לחשוב חשיבה אחרת, איבדנו 6 מיליון בשואה, ומאז השואה יותר מעשה מיליון שעזבו את דת ישראל והתבוללו. חוסר היכולת למצוא דרך להשאיר את מרביתם במסגרת העם היהודי, הוא בעוכרנו, אלה שאינם מוכנים להבין את הצורך להתגמש ולאמץ את הקווים הנ"ל, שכולם מגובים בהלכה, הם הגורמים להתמעטות העם היהודי. איבוד חלקים כל כך גדולים מהעם היהודי, הוא אסון נורא שיכל להימנע לו היתה מאומצת גמישות הלכתית ומדיניות פסיקתית שהיתה נהוגה בעבר בקרב רבנים מקהילות מסויימות.

הוסף תגובה

SHARE THE WORLD:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב google
Google+

אנא הזינו את המייל שלכם

כדי להוריד את הקובץ

‏‎Gilberto Venturas‎‏ ‏‎(Rabino Ventura)

Prof. David Passig

Prof. David Passig is a futurist, lecturer, consultant and best-selling author who specializes in technological, social and educational futures. He holds a Ph.D. degree in Future Studies from the University of Minnesota, Twin Cities, USA. Prof. Passig is an Associate Professor at Bar-Ilan University (BIU), Ramat-Gan, Israel, in which he heads the Graduate Program in Communication Technologies as well as the Virtual Reality Lab. Prof. Passig has consulted for many corporations as well as public and private sector institutes. He is the chair in one of his own FutureCode Ltd., which develops and employs tool-kits of computerized Futures methods in decision making processes. He is a co-founder of ThinkZ, Ltd., which develops IoT technologies. He has consulted in Israel, Asia, Europe South and North America. He has served as the chief advisor to the Commissioner for Future Generations in the Israeli Parliament. Among his many activities, he is a member of the Israeli National Council for Research & Development. His bestseller books are: “The Future Code,” “2048” and “Forcognito – The Future Mind”. Each has received Israel's coveted Gold Book Award www.thefuturecode.com.

After filling in your details, an invitation will be sent to you by email