לאחרונה מתרבים הדיבורים על כך שגלי עלייה גדולים צפויים, עקב גל הקורונה הצפוי, והמצב בעולם בכלל בו האנטישמיות מרימה ראש, מדובר במספרים גדולים משידענו בעבר, וזו אכן הזדמנות וברכה.
בכירי המשרדים והסוכנות, חושבים איך לעודד ולקלוט את אותם עולים פוטנציאליים.
זו אכן משימה חשובה, היא מהות הציונות, ומהות הקמתה של מדינת ישראל.
הבעיה אינה רק למצוא את התקציבים להעלאתם וקליטתם.
הבעיה היותר קשה היא כי כולם יודעים שבין זכאי חוק השבות אחוז לא מבוטל הינם כאלה שאינם יהודים על פי ההלכה, והם זקוקי גיור. העלאתם והשארתם כאן ללא מעמד וזהות יהודית כחסרי דת הינה עשיית עוול להם, ומסוכנת לשאר החברה.
מדינת ישראל כבר חמישה עשורים מחפשת את הפתרון ואינה מוצאת.
המדינה אינה מבינה כי אלו אשר נדרשים להציע פתרון, הם הבעיה שלה, החל מהרבנות הראשית וראשיה, וכלה במימסד הנקרא מערך הגיור, הם כולם בנויים לפי אותו השטאנץ ההלכתי המחשבתי, החושב כי המונופול בעניני הלכה, נמצא אצלו בלבד כהלכה למשה מסיני.
ולכן כל עוד קברניטי המדינה לא יבינו את טעותם ויתקנו את שגיאתם, לא תוכל המדינה להחלץ מהברוך הזה.
ישנם דרכים הלכתיות לגמרי שהציעו גדולי תורה והלכה מהעבר ומההווה, אותם יש לאמץ בזמננו.
ההשלכות של הקיפאון הנוכחי הינם הרות אסון לכלל העם היהודי, ומסוכנות לחברה הישראלית וליהדות.
כל עוד המצב ימשך תמשיך מדינת ישראל להידרדר, לחלוקת העם היהודי לחלקים ״היהודים״ ואלו שהם מזרע ישראל.
היהודים ברובם הם הציבור שאינו דתי, ואינו חפץ בחלוקה זו, ואף על פי כן המיעוט האדוק מצליח לכפות דעתו על הרוב, ככה זה בדמוקרטיה הישראלית, הצועדת לקראת אסון בעיניים פקוחות!
הדרך לפתרון ההלכתי עוברת דרך הבנת ההלכה בצורה נכונה!
כלל מרכזי למדנו בהלכות גיור: ״הלכה בדיעבד כולם גרים״
כך מבואר בתלמוד יבמות דף כ״ד ע״ב, כלומר גם בעקרונות אשר מבוארים במשנה במפורש, כי יש להקפיד על הבא להתגייר שלא תהיה מטרתו לשם נשואין, או כל סיבה אחרת, בכל זאת אם בוצע הליך תקין של גיור, הגיור תקף!
הדברים אשר נמנו במשנה כבעיתיים או כמעכבים לכתחילה, הם גיור לסיבה או למטרה. עניניים ותנאים אחרים שהוזכרו בתלמוד בדברי האמוראים, כולם נכנסיםו בקטגוריה ובכלל ההלכתי הנ״ל ״בדיעבד כולם גרים״.
נשאלת השאלה האם בדיעבד כולם גרים, היא הלכה ליישום לכתחילה?! או היא הילכת דיעבד, כלומר רק אם מכל סיבה שהיא בית הדין שגה וגייר מי שלא היה ראוי לגיירו, רק בזה נאמר שכולם גרים.
תשובה ברורה לכך יש להסיק ממעשיו של הלל הזקן [שבת דף ל ע"ב] שגייר גיורים אשר מן הראוי לדחותם, כפי שעשה חבירו שמאי, ראה ברש״י שם שמסביר סיבתו של שמאי, שהבא להתגייר ואומר ״חוץ מדבר אחד, אין מקבלין אותו״ והלל לא התרגש מזה ועבר על זה וגייר.
הבית יוסף (יו״ד סי׳ רס״ח) כבר עמד על בירורם של דברים, והסיק מסקנה, שעליה הסתמכו כל האחרונים למעשה, ״הכל כפי ראות עיני בית הדין״, כלומר לעיתים בית הדין שוקל לא רק את דיני ותנאי הגירות כפשוטם ומשמעם, אלא שוקל מרכיבים נוספים, ומקבל החלטה חיובית, וזו זכותו וסמכותו! ועל פי הלכת יסוד שהרי בדיעבד כולם גרים.
אם ביחס לבא להתגייר מתוך אינטרס אמרו כן, כ״ש וק״ו לגבי הפרטים שהם מדרבנן, והכוונה לקבלת המצוות בגיור, שהיא אחד התנאים הנדרשים מלבד המילה והטבילה שהם מדאורייתא! כי זאת לדעת קבלת המצוות היא מדרבנן וכמו שכתבו גדולי הפוסקים.
בין שנפרש אותה את אותה "קבלת מצוות" איך שיהיה, היא רק מדרבנן, ובדיעבד כולם גרים, וגם אם נניח שקבלת המצוות פירושה התחייבות לקיום מצוות, מה שבאמת אינו כן להרבה מהפוסקים, אלא זהו חלק מהליך טכני הנדרש מהבא להתגייר כמו מילה וטבילה.
לכן כשגלי עלייה כבירים לפתחינו, ובכנפיהם נשואי תערובת, ורבים שהם מזרע ישראל, הם זכאי חוק השבות, וכשההתבוללות ואיבוד חלקים מהעם היהודי מכים בנו ללא רחם, הרי ברור שלעת כזאת אותה הילכת דיעבד ״הלכה בדיעבד כולם גרים״ היא הלכה ליישום לכתחילה על ידי המערכות האחראיות, ניתן להתנות זאת בסייגים מסויימים, ואחרי הליך מינימאלי וסביר, אך לכתחילה לביצוע, ולו רק מפני הכלל ההלכתי ״כל שעת הדחק כדיעבד דמי״ ואכן אנחנו בשעת דחק.
החברה הישראלית נקרעת ומשוסעת בעניני זהות יהודית ודת ומדינה, חובה על האחראים להבין את גודל השעה להושיע את ישראל.
אל לנו לשעות לקיצוניים אשר כאותם בריונים בזמנו, המיטו על כלל ישראל חורבן.
לא רק שמותר לגייר בדרך הנ״ל אלא יש בזה מצוה לשעה ולדורות, והשבת ״זרע ישראל״ לצור מחצבתו, ליהדות ולמסורת ישראל, היא מצוה ושליחות לאומית עכשווית.
הרב חיים אחמסלם/יו"ר תנועת עם שלם וקרן זרע ישראל, אב"ד במסגרות גיור כהלכה, ואהבת הגר.
