בס"ד מוצש"ק "הרומו מתוך העדה הזאת" סיוון תש"פ [בתוספת נופך בשעת ההעתקה]

 
שאלה: אודות הבאים להתגייר בזמננו, ורובא דרובא הם כאלה שניכר שהם חפצים להתגייר באמת ובתמים להיות שייכים לעם היהודי ולהיקרא יהודים, ובאים מחמת יופיה של יהדות ומתיקותה, במה שראו אצל חברם ושכנם, שהוא לכל היותר דתי-מסורתי, ואינו מקפיד ואדוק בעניין שמירת מצוות ושבת, אשתו אינה מכסה את הראש, ולבושה אינו על פי תו התקן החרדי, בקיצור לא יהיה יותר דתי משכנו דאתי מחמתיה, וכן מעשים בכל יום בהביא האיש את האשה להתגייר, והוא אינו מהמקפידים.

ואף אם תאמר בפה מלא שמקבלת הכל, הרי ברור לנו שתהיה כמותו בקיום מצוות פחות או יותר, ולפעמים אף יותר ממנו כי הוא כבר הותר לו מחמת ההרגל והסביבה, ומחמת שמשפחתו מגדלם ועד קטנם הם רק בגדר שומרי מסורת, ואינו חפץ להתחרד, ואף מונע מאשתו להקפיד יותר ממה שנהוג במשפחתו, האם ניתן לגיירם לכתחילה, ועינינו ראו ולא זר כי גם אלה שהתחייבו לקיים קלה כחמורה שקר ענה בהם, ואחר הגרות עוזבים מרבית העניינים ונשארים בסוג מסורתיים ותו לא, ורבים מהדיינים יודעים זאת ומעלימים עין, האם כבר לא עדיף מלכתחילה לבקש מהם לפחות רק את שמירת המסורת שבזה קל להם להתחייב ולקיים?

נציג את העדויות והפסיקות השונות

המראות שכך נהגו לגייר בבתי דין השונים בארץ ובעולם

תשובה: בודאי קדם לך ידיעה כללית ממה שכתבנו בספרים שלנו העוסקים בעניני גיור, ולא אבוא כאן בהרחבה לעניין בירור הלכה, כי אין זו תכלית דברי כעת, רק זאת אומר, אף כי אני וכל חברי הדיינים בבתי הדין לגיור שלנו ב"אהבת הגר" ו"גיור כהלכה", היינו שואפים ורוצים לראות את כל המתגיירים בבחינת וכל בנייך לימודי השם ורב שלום בנייך, אבל בדורנו שרוב עם ישראל אינם מהמקפידים, ויש לא מעט שרחוקים לגמרי מאמונה וזיק יהדות, ושומרי המסורת בעיניהם לדתיים יחשבו, ולכן אף כי אנחנו מקפידים בסדרי הדיון והגיור שלנו, שכל הבא להתגייר יהיה אחרי לימוד קורס ביהדות בסיסית, וגם תהיה התרשמות שמתכוונים לקיים כמה וכמה ממצוות התורה, אבל אנחנו פועלים ברוח כפי שהשיב הגאון רבי עובדיה יוסף, כשנשאל בהיותו הרב הראשי לתל אביב בראיון בחוברת מורשת תשכ"ט:

אם למתגייר ידע סביר ביהדות ויש סיכוי שישמור המצות יש לגיירו

והידיעה הנדרשת לבא להתגייר לדעת הרב עובדיה יוסף היא כפי שכתב בספרו שו"ת יביע אומר חלק י"א סימן י"א אות א:

יסודי הדת כמו שמלמדים לגרים כדי שיהיה להם מושג-מה מן הדת.

וכך ראוי לנהוג בזמננו, וזה כבר מעליותא, כי אמנם אנחנו יודעים את שכתב מרן הגרב"ץ עוזיאל במשפטי עוזיאל ח"ב סימן נ"ח:

מכל האמור מתבררים הדברים כשמלה גר שמקבל עליו המצוות וענשן אע"פ שידוע שלא יקיים אותם מקבלים אותו, שגם אם יחטא יש לו לזכות שאותן המצוות שיקיים אותם.

ושוב חזר על משנתו בספרו בחלק ז סימן  כ':

מכל האמור למדנו שאין תנאי קיום המצוות מעכב את הגרות אפילו לכתחילה.

ושם בהמשך התשובה מסקנתו ברורה בזו הלשון:

מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצוה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע שלא יקיימו כל המצוות".

ברוח דברים אלו פסק הלכה למעשה הגאון הרב משה כהן אב בית הדין הרבני בטבריה בספרו שו"ת והשיב משה חלק יורה דעה בסימן נ'

לא איכפת לנו אם בשעה שמקבל המצוות הוא חושב וגומר בדעתו לעבור על מצוה פלונית ולקבל העונש ולא חשיב זה חסרון בקבלת המצוות.

ושם בספרו בסימן נ"א, דן בשאלת גיור מי שהודיע בבית הדין שלא יחדל ממשחקי כדורגל מקצועיים בשבת הואיל ופרנסתו תלויה בכך, תוך כדי תשובה, הוא הסביר שאין תלות בין קבלת המצוות העקרונית הנעשית על ידי הגר, לבין קיומם אחר כך בפועל.

לפי מה שביארנו זהו עיקר קבלת המצוות שכשיעבור יענש העונש המגיע לו אם כן אף שהוא חשב באותה שעה לעבור על איזה מהמצוות ולהענש אין זה חסרון בעיקר הקבלה.

וכך היא האמת שאין תלות בין הגיור וקבלת המצוות שהוא פעולה הצהרתית המחויבת לכתחילה, על ידי המתגייר, לבין שמירת המצוות בפועל לאחר הגרות, וכל שהדיינים החליטו לקבלו לגיור ואף הודיעו לו מקצת המצוות כדין וקיבל המצוות, הוי גר גמור והדברים עתיקים.

אבל לכתחילה יש להשתדל כמה שאפשר לעמוד על כך שיהיה עם הכנה טובה, ואף לעמוד על כך שיהיה בכוונה לקיים, (סיכוי, כלשון הרב עובדיה הנ") אך לעת הצורך, כל מה שעשו והחליטו בית הדין על פי שיקול דעתם הרי הוא עשוי, וכפי שכתב מרן ה"י (סי' רס"ח) כי הכל כפי ראות עיני בית דין.

וכדי לשבר את האוזן ולא יהיה הדבר תמוה בעיני כבודו, נביא מעדויותיהם של כמה מגדולי הרבנים שמעידים על אופן קבלת הגרים הבאים בזמננו, מלבד מה שאספתי בקונטרס מסורת הפסיקה בעניני גיור הנמצא בספר מזרע ישראל, (פ"ט) קחנו משם.

וגדולה מזו כתב הגאון האדיר הרב יחזקאל בנט בתשובתו המובאת בחוברת המאסף שהבאתים גם בספר מקור ישראל והזכרתים בגוף ספר זרע ישראל, וראוי באמת להדגיש את הדברים שוב ושוב, מה שכתב גאון ענק זה.

"כי בעצם כשהמתגיירים משייכים עצמם לעם ישראל, וגם שומרים כמה מהמצוות שבזה מוכיחים שהם נכנסו במסגרת היהדות, גם אם אינם מקיימים הרבה מצוות ואף מהמרכזיות, לית לן בה", וכמו שכותב עוד שם בזו הלשון "מעתה זו שנתגיירה אף אם נניח שהדיוטות הללו לא אמרו לה כלל מקבלת המצוות, אבל על כל פנים ידעה שתצטרך שתלך לבית הכנסת ביום הכיפורים או שתעמוד מתחת לחופה א"כ הרי זה קבלה לשמור מצוות רק שלא ידעה מה הן אבל על כל פנים שיערה לשמור איזה דבר מצוה דעכ"פ ידעה שכנעשית יהודית היינו שלא לילד עוד לבית המסגד אלא להאמין בה' לבדו בלא שיתוף".

יש לציין את עדויותיהם של הרב אברהם אהרן פרייס בעל משנת אברהם אב"ד טורונטו שהיה גדול הדור בקנדה, והוא מעיד שמנהגם לגייר בלי לפשפש בעניין קיום המצוות, (מצוה קט"ז עמוד רע"ב):

כיון ששמענו ממנו בשעת הגיור שהוא מקבל המצוות הרי הוא נעשה יהודי לכל דבר וזה… מקור גדול להיתר הגרים בזמנינו שמקבלים גרים כאלו לכתחילה בזמן שבית דין יודע מראש שאין בדעתם של אלו הבאים להתגייר לקיים את מצוות התורה וכו'.

 או מה שכתב בספר תשובה שלמה (אפשטיין) מגדולי רבני אמריקה [כעת לא מצאתי המקור המדוייק].

בכל המקרים שגיירו ידעו הדיינים שהגיורת לא תהפך להיות איזה צדקת, יותר מבעלה, שנשא אותה בגיותה, ואם היא לא היתה היא עצמה מתגיירת היה הוא בעצמו כמעט גוי, ובכל המקרים האיש לא היה שומר מצוות, וכך האישה אחר הגירות, וזה בהתאם לכל מה שכתבו גדולי הדורות שהגרות חלה בכל מצב, אם הגרות נעשתה כדת וכדין על ידי ג' דיינים.

  וע"ע להגאון הנ"ל בספרו תשובה שלמה ח"ב אה"ע סימן  י':

וכך מעיד בספר אלה דברי הברית  להרב חיים הירשנזון ח"ג עמוד 140 וז"ל: 

"אבל אפשר לומר שמה שאמרו שעכו"ם הבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלים אותו היינו אם לא חפץ לקבל דבר אחד אשר כל ישראל מחזיקים בו שהגירות היא להכנס בברית עם ישראל, צריך להחזיק כל  מה שישראל מחזיקים אבל אם מוציא את עצמו בדבר אחד כזה מן הכלל כבר כפר בעיקר הגירות ואין מקבלים אותו אבל במקום אשר בדבר אחד רוב ישראל חוטאים בו והוא נכנס בברית עם ישראל לפי מנהג מקומו לעם ישראל, כאשר מקבלים גרים היום באמריקא אשר לדאבון לבנו רובם הם מחללי שבת אח"כ מפני שרואים שרוב ישראל בעוה"ר מחללים את השבת, אולי מקבלים אותם שלא פירשו את עצמם בזה מן הכלל".

וכן משתמע בספר פרפראות לחכמה להרב שלמה סאדווסקי אב"ד בעיר ראטשסטר בסופו (עמ' 63-65) שמביא הרב סאדוואסקי מעשה ביהודי שנשא נכריה בערכאות, ועתה מבקש לגיירה ומצדד לגיירה כדי שלא יבלה כל ימיו בחיים של הפקר, ומנדון השאלה מובן שאין כאן עניין של שמירת מצוות כלל ועיקר, ומביא שם את תשובת הרב גבריאל זאב מרגליות אב"ד עיר כאסטאן, מי שהיה אחד מגדולי רבני אמריקה בזמנו וז"ל: 

אשר הוריתי להיתר לגיירה ואח"כ נסעתי לשם לסדר קדושין בעצמי ואם כי הי' זאת לכאורה קשה לפני איזה לומדים אכן הראיתי להם טעמי ונימוקי בזה והארכתי בזה תשובה ארוכה וסופו של דבר הראיתי להם תשובת הרמב"ם סי' ק"ל שהתיר כאופן כזה וקיצור לשון תשובתו מפני תקנת השבים וכו' וסמכנו על עת לעשות לה' יעיי"ש ושתקו כולם והודו לדברי קיצור הדברים כת"ר נ"י יוכל לעשות הלכה למעשה לגיירה ואחר יקדשנה כדת משה וישראל ותהי' לו לאשה בהיתר.

וכן משמע בשו"ת תפארת יוסף (קסלר) חלב ב סימן י"ג שאל  את הגאון הר"מ ראזין,:

הגרים במדינותנו (אמריקא) אינם מדקדקים בכל המצות שבת כשרות, אם נקרא מוחזק ביהדות באופן כזה, במה שאמה חינכה אותה שהיא ישראלית, והשיבו הגאון הר"מ ראזין כי, שהוחזקה ביהדות על פי המנהגים של מדינה זו והיא ישראלית גמורה. ושם בסימן שאחרי זה מובאת תשובת הרב קסלר שאף על פי שיצאה לתרבות רעה, מוחזקים ליהודים על פי המנהגים שמוחזקים יהודים במדינה זו כמ"ש הרב ראזין, והסכים לזה הרב יעקב קאנטארוביץ ע"ש.

ובספר אבן יעקב להגאון רבי יעקב הכהן מסקין שהיה אב בית דין בניו יורק, בספרו על מסכת חגיגה בחלק השו"ת סי' מ"ד:

המנהג באמריקא ומעשים בכל יום שבאים נכרים להתגייר, ואינם מתכוונים לשמור מצות, אם יש לקבלם, ונתן טעם כיון שלרוב הם כבר נשואים בנשואים אזרחיים, ומדוע הם באים להתגייר ולעשות חופה וקדושין, מזה מוכח שכוונתם לשם יהדות ולהיות יהודים ולכך מותר לגיירם.

כיוצא בזה כתב בספר שאלת ישרון פלדר סימן כ"ב בשאלת הגרות בזמן הזה, וצידד בזה כמה צדדים וסוף דבר כתב:

דכיון דעל כל פנים הלכה בדיעבד כולם גרים, אם כן ראוי למנהיגי הדור להיות מתונים בכיוצא בזה.

כיוצא בזה בספר שלמי שמואל להרב שמואל ילוב מסיקיוז סימן ה' שדן :

על דבר המצוי באמריקא שיהודי נושא נכרית בערכאות ואחר כך חפץ לגיירה, ובמדינה זו רוב היהודים מחללי שבת, ומלכתחילה אינם מקבלים כל התורה כולה מפני שהרבה דברים כבר נחשבים להם כהיתר. ודבר זה שכיח ביותר באמריקא והדבר נוגע לחלק גדול מאחינו בני ישראל, והעלה להקל.

ושלח תשובתו להגאון הרב יחזקאל  אברמסקי אב"ד סלוצק, והרב אברמסקי ענה לו:

סוף סוף אם באה להתגייר כדי שתהיה נשואה לו בדת ישראלית (ואין זה גירות בשביל אישות דהא דאמרינן דבשביל אישות אין מקבלין, היינו אם מתגיירת משום שחוששת דבלאו הכי לא ישאנה) וגיסי הגאבד"ק איהומן שליט"א העיר כיון דהיא נשואה לו מקודם בחוקי הממשלה ואינו יכול להוציאה לא שייך עוד החשש בשביל אישות, אז אם לפי ראות עיני הב"ד סופה לעשות לשם שמים ועיין ביו"ד סי' רס"ח בש"כ אות כ"ג מקבלין אותה ומותר לכונסה אחר כך מטעם שכתב הרמב"ם ז"ל בתשובתו מוטב שיאכל רוטב וכו' ע"ש.

מכל מה שהבאתי ראינו שכך נהגו בעבר גדולי אמריקא, ולמעשה כך נהגו בכל תפוצות ישראל, לגייר בלי לדקדק יותר מדי בכוונותיו של המתגייר בעתיד בעניין קיום המצוות.

כך נהגו בצפון אפריקה, כך נהגו גם בארץ ישראל, וכמו שהעיד הרב  ישראל בארי:

שמעשים בכל יום שאנו מגיירים נשים שבוודאות אנו יודעים שאינם מתכוונים לשמור על טהרת המשפחה, ואין תמים שיאמין בכל זה. [הבאתי דבריו בסוף ספר זרע ישראל ח"ב].

וזה שנים שאני אוסף עדויות מכל תפוצות ישראל שכך נהגו בפועל בכל בתי הדין בכל העולם.

ומה אומר ומה אדבר כנגד אגרופה של פוליטיקה, שנתנה כוח למי שאין ראוי להם לעסוק בעניני הלכה ותורה, והם מכתיבים את סדר היום, והרבנות הראשית לישראל, שהם כביכול (בנו רה"ר) מתיימרים להמשיך דרכו של הרב עובדיה יוסף, והם עושים ההפך מדרכו לגמרי.

במכתב אחר הראיתי איך הם משכתבים את ההיסטוריה בעניין שיטת גיוריו של הרב עובדיה, מכסים מה שבא להם.

ובזמננו לא לומדים ולא פותחים ספרים, ואינם יודעים לפסוק ההלכה, ומשכתבים את ההלכה לפי רצונם ומשכיחים את העבר ואת ההיסטוריה, כאילו כך היה מאז ומעולם וכך צריך להיות, וזה שקר מובהק, ועיוות ההלכה, כאשר אני זועק על זה ללא הרף.

והנה לשעבר הארכתי בגדרי קבלת המצוות, בהרחבה רבה, אבל ככל שחולף הזמן אני משתכנע יותר כי בזמננו לכולי עלמא המתגייר ע"ד להיות ככל היהודים ובבחינת מסורתי, יש לגיירו לכתחילה, כפי שהיה נהוג בערי צפון אפריקה וכפי עדות הגאון רבי יוסף משאש שו"ת מים חיים (ח"ב יו"ד סימן ק"ח):

דבר זה לגייר כל הבא להתגייר, פשוט הוא בכל מקום ובכל ערי המערב ובכל ערי אלג'יריאן וטוניס.

והלשון לגייר כל הבא להתגייר מלמדת שהכוונה מבלי לפשפש יותר מדי באורחות חייו לעתיד איך יהיו, אלא כשהוא בא להצטרף ולחיות כשאר היהודים בני זמנו, מקבלים אותו בכך, וכך נראה גם מתשובות אחרות של הרב בשאר ספריו.

וכיוצא בזה כתב גם הגאון רבי מסעוד הכהן בשו"ת פרחי כהונה (יו"ד סימן י דף פ"ב ע"ג):

ומעתה ע"פ כל האמור מצאנו ידינו ורגלנו לומר שעל זה סמכו רבני זמננו לקבל גרים הבאים להתגייר אשה בשביל איש ואיש לשם אשה וכו' והגורם לזה הוא לפי ראות עיניה בבעלה דלא חש ולא מרגיש להתרחק מן האיסור ואיהו בקרי ואינתתיה וכו'.

למעשה כך נהגו לגייר בארצות צפון אפריקה כל הרבנים ואבות בתי הדין, הם ידעו את מציאות חייהם, ואת הנחיצות שבגיור, ובפרט שסמכו על גאון ישראל הרב הראשי לישראל הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל אשר פסיקתו ברורה ואינה משתמעת לשני פנים, כפי שהבאנו לעיל בתחילת התשובה.

ובכתבי העתקתי ציטוט אף מדברי הגאון הרב יוסף שלום אליישיב שהיה ידוע כבעל גישה נוקשה ביחס לגיור [כמדומני שהוא דברים שכתב בהתייחס לפסק הרב גורן בעניין היתר הממזרים]:

בזמנינו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת הגרות לובשת קצת צורה אחרת. ואם ראינוהו מתנהג כדרך שהיהודים – אשר הוא בתוכם – מתנהגים, כגון שהוא מבקר בביהכ"נ בשבתות ויו"ט, לוקח באטליז כשר, לא עובד בשבת וכיו"ב י"ל דעי"ז מחזיקים אותו לגר.     

ובכן להלכה למעשה כשרואים שבאמת חפצים להצטרף לעם היהודי, ועוזבים את דתם הקודמת אם היו בעלי דת אחרת, ולהיות כשאר היהודים שמכירים, מותר לגיירם, וזו סברה גדולה כי לו המציאות היתה שרוב ככל עם ישראל אדוקים ומקפידים במצוות, אם כן הבא לגיור צריך להתכוין להיות כשאר היהודים ובלא זה לכתחילה על כל פנים היה מקום לדחותו, אולם כשרואה את שאר היהודים שאינם מקפידים כל כך במצוות, והוא חפץ על כל פנים להיות יהודי כמותם בשמירת המצוות שהם שומרים, וכפי שהגדיר יפה הגאון רבי משה פיינשטיין בספר שו"ת  אגרות משה (חלק יו"ד א סי ק"ס):

יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת סבורה שאין כל כך חיוב לשמור המצוות, וא"כ הוא שנתגייר בין הגוים שהוי גר, אף שעדיין עובד ע"ז, והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים, שנחשב קבלה. וכו' ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת, חושבת שהוא רק הידור בעלמא, אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר (המתגייר בלבו) שהוא יהודי כשר, נמצא שלטעותה קבלה כל המצוות שיהודי מחוייב שהוא גרות אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ מצוות, וזהו טעם שיש בו ממש להחשיבה לגיורת. ע"כ  

נמצא שכשרואה רוב היהודים אינם מקפידים, הוא רוצה להיות כמותם ולא יותר צדיק מהם, והוא חושב שאלו שהם מקפידים הם מחמירים במצות, אבל אין זה מחוייב על פי יהדות, אבל מכוין ליהדות כזו שהיא קלה יותר ונעימה בעיניו, ולפי דרכו הוא יהודי, ולא הגיוני בעיניו שידרשו ממנו מה שאינם יכולים לדרוש ולחייב שאר יהודים, והטענה שהם שיהדותם באה להם ממילא ולכן אינה תלויה בדבר, אינה מסתברת להם, מה גם שעל פי דין אין לזה יסוד אמיתי.  ובפרט כשהם בעצמם צאצאי יהודים זרע ישראל או שהם כבר נשואים באזרחי, שדברים אלו מוכיחים שהם עושים מעשיהם לשם שמים בלבד כמו שכתבו כמה גאונים, ולכן גם אם לא מתרשמים במיוחד בעניין קיום המצוות, אין זה מעכב, וק"ו כשיש טעם גדול לגייר, שלא ילך החבל אחר הדלי, או למנוע איבוד אותם זרע ישראל וכיוצא, אבל כמובן העיקר שיעשה כל התהליך כסדרו וכדבעי במילה וטבילה וקבלת המצוות.

ומוכח ממקורות רבים כי כך היה המנהג בעבר וזו היתה צורת ההסתכלות על הבא להתגייר, שאם רוצה מאוד להיות חלק מעם ישראל ולהיקרא יהודי, ולחיות חייו כשאר יהודי זמנו קיבלוהו, זו היתה מסורת הפסיקה, רק שהמנהג והמסורת הזו נעקרה ממקומה בכוח הזרוע בידי אנשי ההשקפה המחמירה והקיצונית, וההיסטוריה והפסיקה מהעבר מוסתרות ומשוכתבות.

הנה אספתי מקצת דברים מה שנמצא מפוזר אצלי בספרים העוסקים בגיור, ואידך זיל גמור, ואני מקוה שהרווינו את צמאונך לדעת, כי כל הגרים הבאים בזמננו כשהם מזרע ישראל ובאים בלב שלם ונפש חפצה להידבק בעם ישראל ובדת ישראל, והפרט מפורט בארץ ישראל שאמרו חכמים "שקולה ישיבת ארץ ישראל ככל התורה כולה", ועוד אמרו "חביבה ארץ ישראל שמקרבת גרים" ולע"ד זו הסיבה שיש להקל יותר בגיורי ארץ ישראל, כי המתגייר ילך באורחות חייו אחרי הרוב היהודי, שאוירת יהדות ומסורתיות חופפת על רוב ככל יהודי הארץ, אם כן ראוי לקבלם לכתחילה ולא לדחותם, ועדיף לקרבם לדת ישראל, לא לאבד חלקים מעמנו, לא לגרום ולעודד בכך עוד התבוללות והיטמעות גוים בתוכנו, ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רעה.

בברכה ובידידות

הרב חיים אמסלם,

אב בית הדין הבינלאומי לגיור "אהבת הגר" פעיה"ק ירושלים ת"ו