הרב אמסלם

להפריך את הטעות והגישה המחמירה בגיור

להלן ציטוט מהעיתונות החרדית:

הבעיה הדתית האמיתית היא גיורי הרבנות, שחלקם הלא מבוטל הם פיקציה מוחלטת, גיורים לצורך נישואין או צרכים חברתיים, שאין בהם קבלת עול מצוות, ולכן יש בעיה בתקפותם.

הבעיה מחריפה בגיורי הרבנות הצבאית, ששם הגיור מתנהל על פס ייצור תעשייתי, אך מוכר לצורכי נישואין….

 

עד כאן ציטוט, זו למעשה תמצית השיטה הליטאית, שהם חושבים שזו האמת היחידה ושאין בלתה, ולצערינו רבים הולכים בעקבותיהם בטעות כי אינם מודעים לגישה הספרדית מימים ימימה!

אבל האמת היא שכל הגיורים "האורטודוקסים" כלומר ההלכתיים, מחייבים לכתחילה קבלת מצוות כהליך בלתי נפרד מהגיור, אלא שהפירוש של אותה "קבלת מצוות" אינו כפי הפרשנות שלהם שהיא אמנם פרשנות של פוסקים מסויימים בעיקר מהזרם האשכנזי , אלא הכוונה בקבלת המצוות להסכמה עקרונית לקבל על עצמו דת ישראל, על כל המשתמע מאותה קבלה, דהיינו קיום מצוות, וזו קבלת המצוות, בלי  קשר ותלות לרמת אותה קיום מצוות… ואפילו בקבלת מקצת מצוות הוא גר לכתחילה.

כך מסורת הפסיקה הספרדית מדורי דורות, נקודה.

הרחבתי על כך בספר זרע ישראל.

אבל האם אין קבלת המצוות מעכבת בגיור?

יש בזה כמה תשובות:

א לרוב הראשונים קבלת המצוות אינה מעכבת, כך היא דעת הרמב"ם.

ב לדעת גדולי הפוסקים, הרדב"ז, הקבלה אינה כי אם למצוה מן המובחר. וברור שאינה כי אם מדרבנן, כמו שכותב הרב שלמה קלוגר.

ג כך נפסק בהרמב"ם ובשו"ע שאם דולג כל הליך קבלת המצוות בהליך הגיור בדיעבד גם זו גרות.

ד ומזה מוכח שעל כל פנים לכולי עלמא גם למי שסובר שדבר זה מעכב בגרות כלומר קבלת המצוות, הכוונה להליך קבלת המצוות כחלק מהגיור שעיקרו המילה והטבילה בבית הדין.

אבל האם יש ממשות בגרות שאין בה התחייבות לקיום המצוות?

כאן חייבים להרחיב, כי צריך להבין קודם כל את הסוגיות המדברות על הנדרש לבא להתגייר, המילה והטבילה בבית דין הם דברים ברורים ומובנים, אבל לגבי "קבלת המצוות", צריך להבהיר, כי אין בתלמוד עצמו מושג כזה, יש רק הודעת המצוות וקבלתן, כלומר מודיעין לגר "מקצת מצוות" כלשון הגמרא, "ואם קיבל" הרי זה גר, ואם קיבל פירושו אם הסכים לכך, ההודעה הזו כאמור לעיל אינה מעכבת את כל ההליך, היא נועדה להבהיר לגר למה הוא נכנס כשהוא נהיה יהודי.

מסוגיות הגמ' מבינים כי עיקר העניין בלהיות יהודי, זה להצטרף לקולקטיב היהודי על כל המשתמע, "לסבול בצרתם". ברור שמי שרוצה להיות יהודי חייב לעבור את כל ההליך, אולם, מעולם לא היתה תלות בין קיום המצוות לבין הגרות.

הוכחה לכך, מהסוגיות התלמודיות הברורות לגבי גר שאחרי גרותו חוזר לסורו, ולאורח חייו הקודם, שגם הוא  יהודי לכל דיניו.

נמצאנו למדים: כי אין מן הדין ענין לדרוש התחייבות לקיום מצוות. כי אין הדבר מעכב את הגיור.

האם אין תפקידו של בית הדין לוודאות שהמתגייר מתכוין לשמור מצוות?

מעולם דבר זה לא היה תפקידו של בית הדין, אמנם יש דין לכתחילה שמי שבא להתגייר יש לבדוק מה מניע אותו לאותה היוזמה, אבל בדיעבד, גם גיור לשם מטרה, נישואין, אינטרס, נחשב לגר, זהו תלמוד מפורש.

מה הגבול בדבר?

ברור שמי שרוצה להצטרף לעם היהודי, חייב בקיום המצוות הבסיסיות שהם עיקר היהדות, ההליך הכולל מילה וטבילה, האמונה בה' שהיא עיקר הדת, וכניסה לשמירת מסורת ישראל.

מהיא מסורת ישראל?

דבר זה משתנה לפי הזמנים, בעבר כשרוב העם היהודי היה שומר מצוות, אז היה מקום להניח, שהגר חייב להיות ככל השאר, בזמנינו רוב העם היהודי אינו שומר כל המצוות, מאידך כיום ובפרט כאן בארץ ישראל, רוב העם שומר מסורת, ומגמה מבורכת זו רק מתגברת, לדוגמא רבים מאוד נזהרים: במזוזה, שובתים מעבודה בשבת, בקידוש שבת וחגים, בהדלקת נרות, בכשרות בסיסית, בצום כיפור, בחמץ בפסח, בסוכה, בחנוכה, בפורים, באהבת ישראל והרע, בשמירה על ארץ ישראל, בעזרה וצדקה לנזקקים, גם אם לעיתים חוטאים ונכשלים ואינם שומרים המצוות כולן, אולם ברוב מודעים ושומרים.

האם המתגייר למסורת ישראל כנ"ל הוא גר על פי ההלכה.

בודאי, הוא גר לכתחילה, וגר הרבה יותר ממה שנדרש ממנו מהדין באופן בסיסי.

אז מדוע בעיתונות החרדית, יש כל כך התנגדות לגיורי הרבנות הראשית, וכל שכן לגיורים במסגרת צה"ל.?

צריך להבין שתהום פעורה בין השקפתינו שהיא השקפת מסורת הפסיקה של הרבנים הספרדים מדורי דורות, שמעולם לא דרשו מהמתגייר דרישות להפוך לאדוק וקפדן במצוות כל כך, כי ידעו שהדבר כמעט בלתי אפשרי ומצוי, אבל השתדלו להקפיד על העיקרים, שהמתגייר באמת חפץ בדת ישראל, מאמין, ורוצה להיות ולחיות ככל שאר היהודים.

בזמנינו שרוב ככל היהודים אינם אדוקים במצוות, בלתי הגיוני לדרוש מהגר, יותר ממה שרוב היהודים מקיימים, והלואי שכל היהודים היו שומרי מסורת כנ"ל.

אז מהיכן באה העמדה המחמירה?

העמדה הקיצונית נובעת מהשקפת עולם הדוגלת כי היהדות דורשת מיהודי קיום כל המצוות, וזה אמת, אולם לפי עמדתם כל מי שרוצה להיות יהודי אם אינו מתכוין להיות יהודי כזה, אז אין לקבלו, ועדיף לדחותו, גם ככה העם היהודי "נאלץ" להכיל את החילוניים והמסורתיים שבתוכינו, וזו טעות כמובן, ולדעתם אם קיבלו גרים כאלה אין לגרות תוקף, וזו שוב טעות.

מהיכן נבעה טעותם?

הסברנו לעיל כי הכניסה ליהדות פרושה להצטרף לקולקטיב היהודי, בזמנינו הרי הרוב אינם שומרים מצוות, ואדם הרוצה להצטרף לרוב הזה, על פי ההלכה, ראוי לקבלו, ובתקוה כי עם הזמן תחול גם התקדמות בקיום שאר המצוות. אבל השקפת העולם שלהם כי גם כך כל היהודים שאינם כמותם, הם יהודים בדיעבד, אז בודאי שאין מקום להוסיף גוים על היהודים הללו שגם כך בעיניהם הם לשאת וספחת, הם אוהבים מאוד את האימרה "קשים גרים לישראל כספחת".

האם כל הגיורים הללו של צה"ל ודומיו אינם גרי דיעבד בלבד?

ראשית הלואי שהיו מקבלים אותם בדיעבד! כי מהוא "דיעבד", כלומר שהגיור כבר בוצע, והרי בדיעבד הלכה פסוקה "הלכה כולם גרים",  אבל הם בפלפול שמעקם את הפרשנות ההלכתית, גם בדיעבד אינם מקבלים אותם.

האם תוכל להרחיב ביחס לעמדת הרבנים הספרדים ומסורת הפסיקה שהזכרת?

ובכן: מבלי להיכנס למשא ומתן ובירור הלכתי שעסקתי בו בספרי, אנחנו יודעים מפסקים ומפרוטוקולים של גיור, וממכתבי רבנים מכל הקשת, כי למעשה כמו שהזכרתי לעיל, כך גיירו בפועל כל מי שבא להתגייר, כאשר ברובם היו באים לסיבה כגון נישואין, הגדיל למעשה לפסוק מרן הרב עוזיאל בספריו, "כי אין תנאי קבלת המצוות מעכב בגיור", כך הורה בפועל הרב נסים מי שהיה הראשון לציון, כך הורו גם הרב אונטרמן, כך גייר הרב עובדיה בפועל, אם כי בכתביו לעיתים הדברים מראים פנים לכאן ולכאן הכל תלוי לפי העת והזמן, ברור שהים משכתבים את ההסטוריה ביחס לעמדתו ומשכיחים שהוא הכשיר 5000 חיילים וחיילות שגויירו בצה"ל בפסק דין אחד. וכך נהגה הרבנות הראשית בפועל בעבר ועד להשתלטות העמדה המקצינה.

הרי יש דעות מחמירות, מדוע שההלכה תיתקבל כהמקלים?

ראשית בכל התורה כבית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים הלכה כבית הלל. שנית כשיש מצוקה איומה בעם היהודי, והתבוללות נוראה, ומצד שני צאצאי יהודים ובני אנוסים וזרע ישראל המשוועים לגיור ונדחים, זו טעות להחמיר ולהרחיקם בעקבות דרישות סף גבוהות ובלתי מחוייבות על פי הדין, ולא ללכת על פי המקלים.

ולא עוד אלא גם אם כל הגישה הספרדית היתה רק בדיעבד, בשעת מצוקה כזו היה ראוי לכתחילה לאמצה, כי שעת הדחק כדיעבד דמי כידוע.

האם יש בעמדה המחמירה עוול למתגייר?

בודאי, לא רק שהיא עיוות ההלכה כפי שהסברנו, היא אונאת הגר שהוא איסור תורה חמור, ומי שכבר התגייר ובדיעבד בכל מצב הוא גר. גישה זו דוחה ומרחיקה מי שרוצה להצטרף לעם היהודי, ובחינם, וזה עוול, היא נותנת לחשוב שמי שהתגייר על פי המקלים אין בגירותו כלום, והם הופכים אותו במחי כתבה בעיתון לגוי, וזה חטא ופשע, מלבד הדבר שההחמרה בגיור בזמנינו משמעותה הקלה בהתבוללות.

האם מעשה הגיור הוא מעשה סופי שאינו יכול התבטל ?

דבר ברור מסוגיות התלמוד וההלכה, כי אחרי הגיור שבוצע ואפילו אם מתברר שהיה זה גיור מפוקפק, הגירות תקפה לגמרי, לא לחינם הכריע מרן הרב יוסף קארו בספרו בית יוסף, כי "הכל כפי ראות עיני בית דין" וכוונתו שלפני הגיור יש מקום לדון אם לקבל או לדחות הבא להתגייר, אולם אחרי הגיור, המעשה עשוי ללא פקפוק.

האם יש סיכוי להחלץ מהפלונטר שמדינת ישראל נתונה בו?

יש לקבוע חד משמעית כי כל עוד הגישה השלטת במימסד הרבני תהיה על פי הדעה המחמירה, לעולם לא ימצא שום פתרון לבעיית הגיור, ההתבוללות, והשבת זרע ישראל לצור מחצבתם.

אבל הרבנות הראשית הרי כך סוברת?

אם הדברים לא ישתנו וההכרעה תמשיך ותהיה עוד בידם, חורבן, אסון, פילוג בחברה, שנאת הדת, רק ילכו ויתגברו בישראל.

מה התקוה לעתיד?

התקוה שהעם היהודי יבין את מצבו ומצוקתו, ויפרוק את עול הקייצוניים מעליו.

 

 

 

הוסף תגובה

הקלידו ובחרו מתוך חלונית התוצאות הנבחרות
או לחצו "הצג הכול" לקבלת תוצאות חיפוש מלאות

SHARE THE WORLD:

Facebook
Twitter
LinkedIn

אנא הזינו את המייל שלכם

כדי להוריד את הקובץ

‏‎Gilberto Venturas‎‏ ‏‎(Rabino Ventura)

Prof. David Passig

Prof. David Passig is a futurist, lecturer, consultant and best-selling author who specializes in technological, social and educational futures. He holds a Ph.D. degree in Future Studies from the University of Minnesota, Twin Cities, USA. Prof. Passig is an Associate Professor at Bar-Ilan University (BIU), Ramat-Gan, Israel, in which he heads the Graduate Program in Communication Technologies as well as the Virtual Reality Lab. Prof. Passig has consulted for many corporations as well as public and private sector institutes. He is the chair in one of his own FutureCode Ltd., which develops and employs tool-kits of computerized Futures methods in decision making processes. He is a co-founder of ThinkZ, Ltd., which develops IoT technologies. He has consulted in Israel, Asia, Europe South and North America. He has served as the chief advisor to the Commissioner for Future Generations in the Israeli Parliament. Among his many activities, he is a member of the Israeli National Council for Research & Development. His bestseller books are: “The Future Code,” “2048” and “Forcognito – The Future Mind”. Each has received Israel's coveted Gold Book Award www.thefuturecode.com.

After filling in your details, an invitation will be sent to you by email